רש"י על פסחים קי״ז א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על פסחים קי״ז ע״א:ד׳ רש"י על פסחים קי״ז ע״א:ח׳ »

1 פסחים פתח ↗

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: שִׁיר שֶׁבַּתּוֹרָה, מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל אֲמָרוּהוּ בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ מִן הַיָּם. וְהַלֵּל זֶה מִי אֲמָרוֹ? נְבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶן תִּקְּנוּ לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִין אוֹתוֹ עַל כׇּל פֶּרֶק וּפֶרֶק, וְעַל כׇּל צָרָה וְצָרָה שֶׁלֹּא תָּבֹא עֲלֵיהֶן. וְלִכְשֶׁנִּגְאָלִין, אוֹמְרִים אוֹתוֹ עַל גְּאוּלָּתָן.

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על נר מצוה פתח ↗

50 כמו שאמרו פסחים קיז. "והלל זה "כגון חנוכה" רש"י שם מי אמרו, נביאים שביניהן תקנו להן לישראל שיהו אומרין אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהן, ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן". ורש"י בתענית כח: ביאר שלכך הוא חיוב מהתורה. ובמדרש מדרש הגדול פרשת בא, ועיין מלואים לתורה שלמה כרך יא סימן כה: "מצינו מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים שצריך אדם ליתן שבח והודייה על מעשה הנס. מן התורה, שנאמר שמות י, ב 'ולמען תספר באזני בנך ובן בנך'... מן הנביאים, שנאמר ישעיה סג, ז 'חסדי ה' אזכיר תהלות ה''... ומן הכתובים, שנאמר תהלים קז, ח יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם'". ובמגילת תענית פרק ט אמרו "ומה ראו לגמור בהם בימי חנוכה את ההלל, אלא שבכל תשועה ותשועה שהקב"ה עושה להם לישראל, היו מקדימים לפניו בהלל בשירה בשבח ובהודאה, כענין שנאמר עזרא ג, יא 'ויענו בהלל ובהודת לה' כי טוב וגו' על הוסד בית ה''". ובשו"ת החתם סופר יו"ד סימן רלג כתב שביום שנקבע הלל על הצלת ישראל ממיתה לחיים, וכגון חנוכה, קריאת הלל מן התורה, בקל וחומר ממצות סיפור יצ"מ בליל פסח, שאם משעבוד לחרות אומרים שירה בפה, ממיתה לחיים לא כל שכן עפ"י מגילה יד.. וברי שכל זאת שייך רק להצלה מצרה שהיה נתון בה. וראה ברבינו יונה על הרי"ף במסכת ברכות סוף ז: בדפי הרי"ף.

7 שיר שבתורה - אז ישיר משה:

8 ועל כל צרה שלא תבא עליהם - לישנא מעליא הוא דנקט כלומר שאם חס ושלום תבוא צרה עליהן ויושעו ממנה אומרים אותו על גאולתן כגון חנוכה:

« רש"י על פסחים קי״ז ע״א:ד׳ רש"י על פסחים קי״ז ע״א:ח׳ »